מנחימוב ואח' נ' גורדי בע"מ ואח'

החלטה

תיק זה עניינו תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה בדירה שנרכשה ע"י התובעים.

הנתבעת 1 הינה חברה לבנייה אשר בנתה את הדירה, הנתבע 2 הינו בעל המניות והמנהל של הנתבעת 1.

בכתב ההגנה ובדיון קדם המשפט שנערך ביום 14.1.10, טען ב"כ הנתבעים כי יש לדחות על הסף את התביעה כנגד הנתבע 2, שכן בסוגיה זו לא פעל הנתבע 2 באופן אישי, אלא כל פעולותיו בוצעו כאורגן של הנתבעת 1 ולא הוצגה במקרה זה סיבה כלשהי ל"הרמת מסך" על מנת שיחוב באופן אישי לפעולות הנתבעת 1.

ב"כ התובעים הפנה למספר פסקי דין וטען כי אין המדובר ב"הרמת מסך", אלא במקרה בו מנהל מתרשל באופן אישי, שאז יש להטיל עליו חובה אישית.

אחר שעיינתי בטענות הצדדים, הנני קובעת כי דין הבקשה לדחייה על הסף להידחות.

ניתן להטיל אחריות אישית על אורגן החברה בכלל ובתביעות בגין ליקויי בניה בפרט, מכח שתי דוקטרינות נפרדות. האחת הינה דוקטרינת "הרמת מסך ההתאגדות" של החברה במסגרתה פעל האורגן והשניה, הטלת אחריות אישית על אורגן החברה בשל פעולותיו האישיות.

אכן, צודק ב"כ הנתבעים בטענתו כי הרמת מסך ההתאגדות אינה דבר שבשיגרה אלא חריג. ואולם, שונים הם פני הדברים באשר לאפשרות לחייב אורגן בשל חבותו האישית לפעולותיו בחברה.

בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ ואח' (פ"ד מח(5), 661) קבע בית המשפט העליון מפי כב' השופט שמגר כדלקמן:

"דגם אפשרי אחר לבחינת האחריות הנזיקית של אורגן או נושא משרה בחברה הינו מודל האחריות האישית. על פי מודל האחריות האישית, "היותו של פלוני בין השאר אורגן של החברה אינו מקנה זו חסינות בנזיקין" (ע"א 725/78, בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ ודוד רוז נ. אורן ואח', פ"ד לה(253,256 (4)...

מודל חסינות האורגן גורס כי החסינות מוקנית לאורגן כל אימת שהאורגן פעל בשם החברה... מודל האחריות האישית דוחה תיזה זו: "אין הוא יכול להסתתר מאחורי אישיותה המשפטית של החברה, מקום שנקבע, כי מעשה נזיקין זה או אחר בוצע על ידיו" (בריטיש קנדיאן, לעיל, 266)."

ועוד נקבע בפסק הדין כי: "המבחן לצורך הטלת אחריות אישית על אורגן הוא המבחן הרגיל של דיני הנזיקין- קיום יסודות האחריות."

בעניננו, לטענת התובעים, היה הנתבע 2 מעורב באופן אישי בפעולות רבות הקשורות לבניית הדירה, לטענת התובעים הנתבע 2 היה מעורב כבר במו"מ לרכישת הדירה ומטענות הנתבע עצמו, אנו למדים כי היה מעורב באופן אישי בתהליך בניית הדירה ובתהליך תיקון ליקויי הבנייה, לאחר מסירתה לתובעים. במצב דברים שכזה, לא ניתן לומר, כבר בשלב מוקדם שכזה, כי הנתבע 2 לא יחוב באופן איש/י בגין פעולותיו בחברה.

מטבע הדברים, בטרם הונחה התשתית העובדתית המלאה בפני בית המשפט, לא ניתן לקבוע האם אכן נושא הנתבע 2 באחריות אישית לעניין ליקויי הבנייה הנטענים, אולם "מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו" (ד"ר י. זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה 7 (1995), 387).

התוצאה, כאמור, היא דחיית הבקשה לדחייה על הסף.

בהתאם להחלטתי מיום 14/1/2010, יגישו הצדדים תצהיריהם במועד כמפורט בהחלטה.

ניתנה היום, ב' שבט תש"ע, 17 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: